שינויי צריכה בהתאם לתקופות החיים ולברירה הטבעית - החלב כמשל 

שינויי צריכה בהתאם לתקופות החיים ולברירה הטבעית - החלב כמשל  

בזמן האחרון הולכת וגוברת המחלוקת בין שותי החלב לבין מה שהוגדר "שוטי החלב", בשאלה: האם מבחינה בריאותית נכון או לא נכון לשתות חלב? אקדים ואומר כי אינני מומחית בתחום החלב, לא ערכתי בעצמי אף מחקר מעשי בתחום זה, ואף לא מחקר המסתמך על אסופת מחקרים מדעיים, ואינני מתיימרת להכריע בנושא. אלא שדרך אגב, תוך כדי הצגת שינויי הצריכה בהתאם לתקופות החיים ולברירה הטבעית אני מנסה לדון בטענות ולברר לאן באמת נוטה הכף...

השוללים טוענים כי מחקרים מראים שהחלב ומוצריו מזיקים לבריאות, וגורמים למגוון מחושים, מחלות ובעיות, מטבעם או כתוצאה מצריכה מופרזת שלהם. או שהחלב מכיל מזהמים כגון שאריות אנטיביוטיקה, הורמונים, דם ורעלים אחרים. וההוכחה הניצחת לדעתם לאבסורד שבשתיית החלב היא שאין בנמצא יונק אחר השותה חלב לאחר גיל ינקותו, וכי אין בעל חיים אחר השותה חלב שאינו של אימו.

המצדדים שבכללם נמנים כמובן יצרני מוצרי החלב, מסתמכים גם הם על שפע של מחקרים ודעות מומחים, ומפרטים את סגולותיו הבריאותיות של החלב, שעיקרן נובע מתכולת הסידן שבו.

החלב מיוצר על ידי בלוטות החלב של היונקים. כל סוגי החלב דומים במרכיביהם אלא שקיימים הבדלים ביחס שבין המרכיבים. בעיקרון, החלב של כל בעל חיים מתאים לצרכיו הספציפיים של הוולד של אותו בעל חיים בהתאם למצבו בעת הלידה, לקצב התפתחותו וגדילתו. בהשוואה ליונקים אחרים, בני האדם נולדים בשלב מוקדם יחסית של התפתחותם הפיזית, ובחודשי חייהם הראשונים מרב האנרגיה מופנית לפיתוח מוחם, ומערכותיהם כדוגמת מערכת העצבים ומערכת העיכול, ומיעוטה לפיתוח גופם; בעלי החיים האחרים מסוגלים לעמוד על רגליהם סמוך מאוד ללידה, בעוד שאצל בני אדם תחלוף עוד שנה שלמה עד שיהיו מסוגלים לעשות זאת. בעל החיים יהיה זקוק, עם היוולדו, להמשך ההתפתחות של גופו ולכן החלב שיקבל יהיה מותאם לכך בעוד שהתינוק האנושי יהיה זקוק להרכב חלב עדין יותר המותאם לשלבי התפתחות מוקדמים יותר.

מלכתחילה היו בני האדם אמורים לצרוך חלב בשנות ינקותם בלבד. על כן נולדו עם האנזים לקטז, המפרק את סוכר החלב, הלקטוז, תוך כדי תהליך העיכול. אנזים שפעילותו הולכת ויורדת במהלך החיים. לקטוז שאינו מפורק ומצטבר במעי של תינוקות או של בוגרים עלול לגרום לגזים, לאי נוחות ולשלשולים. על פי מחקרים, המציאות הובילה לכך שלפני כ-7500 שנים בני האדם התחילו לצרוך חלב של בעלי חיים. כנראה שמוטציה יחידה אפשרה את המשך נוכחות הלקטז ולכן את המשך צריכת החלב. רוב האנשים נושאים היום שינוי גנטי זה ועל כן צורכים חלב ללא בעיות (אם לא קיימת אצלם בעיה אחרת המשפיעה על צריכת החלב), על המיעוט שאינו נושא את השינוי לברור את מוצרי החלב המתאימים לו, ליטול לקטז חיצוני או להתנזר.

מותר האדם מן הבהמה. לבעל חיים אין אפשרות זמינה להשיג חלב מבעל חיים אחר שאינו מינו וזו הסיבה לכך שאינו שותה חלב בחלוף ינקותו. אבל ביזמתו של האדם, בנוסחאות המזון של בעל החיים הבוגר יש בין היתר גם חלב, וכשמגישים חלב, למשל לחתול או לכלב, הם גומעים אותו בשקיקה.

על פי בעלי הרפתות המוכרים את תנובת החלב שלהן למחלבות, כל אצוות חלב עוברת בדיקה, ובמקרה שנמצא זיהום כלשהו בבדיקה, לא מתקבלת מהן אותה אצווה והן נאלצים לשפוך אותה. יש לשער שחלב עיזים או כבשים עובר תהליך דומה. בהנחה שכולם פועלים על פי התקנים לא צריכה להיות בעיה עם ניקיון החלב.

חלב ומוצרי חלב מהווים מקור מצוין לסידן. לרכיבים התזונתיים בחלב יש השפעה מיטיבה, לא רק על ספיגת הסידן, אלא גם על תהליכים מתמשכים של בניית העצם. שיעור הספיגה של הסידן במעי, ומידת הפרשתו בשתן הוא תהליך דינמי שחלקו מווסת הורמונאלית ותלוי במעגלי החיים.

לסיכום, מלכתחילה אמור היה הלקטז לפעול אך ורק בתקופת זמן מסוימת בחיינו. בדומה לכך, בלוטת התימוס הממוקמת במרכז החזה פעילה בעיקר מהלידה ועד גיל ההתבגרות ובאדם הבוגר חשיבותה פחותה, או הביציות הממוקמות בשחלות הנקבה מגיעות לבשלות מגיל ההתבגרות ועד גיל המעבר, לא לפני כן או אחרי כן. אך הברירה הטבעית בהתאם לתנאי הסביבה אפשרה לנו להמשיך ולצרוך את החלב בהתאם למהלך חיינו, כפי שפעלה לדוגמה גם על המיטוכונדריון שהיה בעבר הרחוק יצור עצמאי וכיום הוא חלק בלתי נפרד מתאינו, ואיננו יכולים להתקיים בלעדיו. לא כל דבר שאין ביכולתנו לצרוך במשך כל חיינו ברציפות, בהכרח אינו מתאים לנו ולצרכינו כבני אדם. גוף האדם משנה את צרכיו בתקופות חייו השונות, ולשם כך נעשות התאמות פנימיות או יזומות, במקביל להתאמות הסביבתיות. ישנם צרכים המתאימים לינקות, וכאלה המתאימים לגיל ההתבגרות, לגיל הבגרות ולגיל השלישי. וכן נשים הרות או מניקות או חולים יקבלו המלצות תזונה שונות מיתר האוכלוסייה. על פי התקנים החלב שאנו צורכים ראוי לשימוש, ובהתאם לתנאים גם בעלי חיים אחרים מוכנים לצרוך אותו.